אם יישום החלטת העצרת הכללית של האו"ם 194 (שקראה לשיבת הפליטים) תהפוך את ישראל למדינה הוגנת וצודקת ביחס לכל אזרחיה, ללא הבדל דת או גזע, למה היא איננה קבילה? כשדרום אפריקה ביטלה את משטר האפרטהייד, היא הפכה למדינה צודקת והוגנת לכל אזרחיה, ומעטים האנשים שהיו מוטרדים מהרס "הצביון הלבן" של פרטוריה. השאלות שצריכות להישאל הן:

•     האם הישראלים הם מעל לחוק?

•     האם יש צדק בכך שהישראלים יהיו היוצא מן הכלל?

ישראלים וציונים רבים טוענים שה"עם היהודי" צריך להיות בגדר יוצא-מן-הכלל, בגלל הרקע התנ"כי וההיסטורי היהודי בפלסטין (הקליקו כאן כדי ללמוד עוד על הנושא) . ציונים מתנגדים לנעשה בארצות אחרות כאשר מדיניות דומה מופעלת כדי להעצים קבוצה אתנית או דתית מסוימת על סמך רקעה הגזעי, הדתי או ההיסטורי, במיוחד כשהדבר מעמיד את היהודים בעמדת נחיתות.

הנושאים המרכזיים של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי הם הנישול הקולקטיבי והטיהור האתני של העם הפלסטיני במהלך היובל האחרון. יש להדגיש שעצמת הסכסוך היתה זהה גם אם שני הצדדים היו מוסלמים, נוצרים או אפילו יהודים.

החלטת העצרת הכללית של האו"ם 194 מעניקה לכל הפליטים הפלסטינים את הזכות לחזור לבתיהם ולקבל פיצויים, או להתיישב בארץ אחרת ולקבל פיצויים על רכושם שנבזז. הקהיליה הבינלאומית העניקה זכות זו לכל פליט פלסטיני, ולשום פוליטיקאי אין הזכות להחליט (או לוותר) בשמם. חלק מהפליטים יעדיפו אולי לחזור ולחיות בשלום בקרב הישראלים, ולקבל זכויות פוליטיות מלאות (כמו אלה שקיבלו הדרום-אפריקאים השחורים בפרטוריה), ואחרים יעדיפו בשמחה לשקם את חייהם במקומות שאינם פלסטין או ישראל; זוהי החלטה שלהם, שאף פוליטיקאי אינו רשאי להחליט בשמם.

עובדה אחת שאינה מוזכרת בדרך כלל בדיון על זכות השיבה היא שישראל התקבלה לאומות המאוחדות על-תנאי, בכפוף לכך שתמלא אחר כל החלטות האו"ם הקודמות בנוגע לפלסטין, כולל החלטת העצרת הכללית של האו"ם 194, שקראה לשובם המיידי של כל הפליטים הפלסטינים לבתיהם בישראל. זכות זו מתבססת על אותה החלטה של העצרת הכללית של האו"ם שחילקה את פלסטין בנובמבר 1947 לשתי מדינות עצמאיות, פלסטינית וישראלית.

ישראלים ויהודים רבים נוטים לחזות שיישום זכות השיבה יחייב את עקירתם של הרבה ישראלים. אין דבר רחוק יותר מהאמת. רוב הישראלים הם עירונים שמרוכזים ברובם בתל אביב-יפו, ירושלים, חיפה וסביבותיהן. בישראל ישנו הריכוז הגבוה ביותר של שוכני ערים מכל הארצות המתועשות. הקליקו כאן להמחשה גרפית. התבוננות בפילוח הדמוגרפי של ישראל מגלה ש-78% מהישראלים חיים ב-14% מישראל, בעוד ש-86% משטחה של ישראל משמשים בעיקר קיבוצים פושטי רגל. הקליקו כאן למחקר מפורט בנושא. רבים מהפליטים הפלסטינים באים מאזורים כפריים שמשמשים פחות מ-200 אלף ישראלים, בעיקר בגליל ובנגב. לגמרי לא הוגן לדחוס 3.7 מיליון פליטים פלסטינים (מתוך 5.9 מיליון פליטים) בתנאים מעוררי רחמים, בעוד שמיעוט ישראלי משתמש באדמה שהפליטים הפלסטינים החזיקו בה ועיבדו אותה מאות שנים. אירוני שלעתים הדבר היחיד שמפריד את הפליטים מבתיהם, ממשקיהם ומעסקיהם בישראל הוא גדר תיל.

יש מידה של צביעות בדבריהם של ישראלים וציונים רבים, שמצד אחד אומרים ליהודי אירופה שהם יכולים להגר ל"ארץ המובטחת" אחרי אלפיים שנות "גלות", בעוד שהפלסטינים שהיו נתונים לטיהור אתני, שמחזיקים עדיין במפתחות ובשטרי המכר לבתיהם ביפו וחיפה, אינם יכולים לחזור אחרי 58 שנות גלות כפויה. עצוב מאד שהחלטות או"ם דומות נאכפו בכוח פעולות צבאיות נגד ארצות אחרות, כמו במקרים של סרביה ועיראק, בעוד שלישראל ניתן אור ירוק לבזוז את פלסטין ולטהר אותה מתושביה הילידיים. הקליקו כאן לדוגמא של הביזה והגזל מהפליטים הפלסטינים.

לינקים שקשורים לנושא:

• האומות המאוחדות: נתונים סטטיסטיים על הפליטים (נפתח בתכנת אדובי אקרובט)

• "זכות השיבה יכולה להביא לחיסולה הדמוגרפי של ישראל כ'מדינה יהודית'. האם זה מטריד אותך?" מאת הנרי לווי

• "זכות השיבה הפלסטינית" מאת עלי אבו-נימה וחוסיין עיביש (נפתח בתכנת אדובי אקרובט)

• אל עוודה: "לפליטים הפלסטינים זכות מלאה לשוב"

• "זכות השיבה מקודשת, חוקית ואפשרית", מאת סלמן אבו-סיטה

• "רקע: משבר הפליטים הפלסטינים וזכות השיבה" מאת יפעת זיסקינד

• "בעיית הפליטים הפלסטינים וזכות השיבה" מאת בהא אבו-שקרה

• פסי"ה: מפה של מחנות הפליטים הפלסטינים בניהול אונרוו"א

• ציטוטים מדברי ציונים: ביזה והרס