Menuהטענה כי 40 תינוקות נערפו על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023, הפכה לסיפור הוויראלי והמגייס רגשית ביותר בתחילת הסכסוך. הסיפור נחזר על ידי מגישי חדשות, נמרח על גבי עמודים ראשיים, ואף צוטט על ידי הנשיא ביידן, שטען כי ראה "תמונות מאושרות". סיפור זוועה ספציפי זה סיפק את הרישיון المוסרי המיידי להפצצה הג'נוסיידית של ישראל בעזה.
עם זאת, הטענה התפוררה למעשה תחת בדיקה. הנרטיב נולד מ-דיווח יחיד של כתבת i24NEWS שציטטה חיילי מילואים, אך שום ראיה פורנזית או מצולמת לא הוצגה אי פעם כדי לאשש זאת. הבית הלבן נאלץ לחזור בו מאמירותיו של ביידן, והבהיר כי הוא לא ראה תמונות אלא הסתמך על דיווחי חדשות.
באופן מכריע, מקורות ישראליים עצמם פירקו את הסיפור. תחקירים של הארץ והצהרות מפי דוברי צה"ל ופתולוגים פורנזיים אישרו מאוחר יותר כי לא היו ראיות לעריפת ראשים המונית של תינוקות. בעוד שמתקפות 7 באוקטובר כללו אלימות אכזרית ומותם הטרגי של ילדים, הדימוי הספציפי והמסית של "40 תינוקות ערופים" היה בדייה. עד שהאמת יצאה לאור, הסיפור כבר שירת את מטרתו האסטרטגית: הוא שיתק חשיבה ביקורתית ויצר הסכמה עולמית לתגובה צבאית "פרופורציונלית" שהובילה לעשרות אלפי נפגעים פלסטינים.
ראי הזוועה: עריפות ראשים מאומתות בעזה
באירוניה קודרת, הציור הזוועתי הספציפי שפובק כדי להצדיק את המלחמה -- עריפת ראשיהם של ילדים -- הפך למציאות מתועדת שהונחתה על פלסטינים בתקיפות אוויריות ישראליות. הדוגמה הבולטת ביותר התרחשה במהלך "טבח האוהלים" ברפיח (תל א-סולטאן) במאי 2024, כאשר חימוש ישראלי פגע באזור בטוח מוגדר. סרטונים ותמונות שאומתו על ידי כלי תקשורת בינלאומיים הראו אב המחזיק בגופתו הערופה של ילדו הקטן, קורבן הרסיסים והאש מהפיצוץ. בניגוד לטענות של 7 באוקטובר, תמונות אלו לא התבססו על שמועות אלא הופצו באופן נרחב ואומתו. עם זאת, התגובה הפוליטית העולמית חשפה סטנדרט כפול בולט: בעוד שהשמועה הבלתי מאומתת על תינוקות ישראלים ערופים עוררה תמיכה צבאית מיידית ובלתי מותנית מצד מעצמות המערב, המציאות המאומתת של ילדים פלסטינים ערופים נתקלה לעיתים קרובות בשתיקה, בהתחמקות בירוקרטית, או תויגה כ"תקלה טרגית", דבר المדגיש כיצד תעמולת זוועה מעריכה קורבנות לא לפי אופי מותם, אלא לפי זהותם.
ניתוח פברוק עריפת ראשיהם של ארבעים התינוקות הישראלים מנקודת המבט של "אפקט רשומון"
ג'יי שפירא, יהודי אנטי-ציוני, ערך את אחד הניתוחים הטובים ביותר לאופן שבו הפברוק הזה נתפס לאחר ה-7 באוקטובר על ידי היהודים ואחרים. הוא בחן זאת מנקודת המבט של אפקט רשומון, כאשר מספר אנשים הנחשפים לאותו אירוע זוכרים אותו בדרכים מנוגדות, הצבועות לעיתים קרובות באינטרס אישי, טראומה או תפיסת עולם. הוא לקח את המקרה של בארי וייס, שהסתיתה לרציחתו של רפעת אל-ערעיר, מכיוון ש"לגלג" על הפברוק של עריפת ראשיהם של ארבעים התינוקות הישראלים. עורך החדשות החדש ב-CBS הבהיר זאת היטב: אם תחצו את הקו, אתם ומשפחתכם תאותרו ותירצחו. סמכו עלינו בעניין הזה, זהו סרטון שחובה לצפות בו:
Over 700 Oral History interviews (including 3,500+ hours of recording) can be viewed online.
Post Your Comment
*It should be NOTED that your email address won't be shared, and all communications between members will be routed via the website's mail server.