הנה הוכחה נוספת המוכיחה כי מה שקראתם כבר היה רק הכנרית במכרה הפחם: שנתיים תמימות לפני פוגרום 1938, בן-גוריון דיבר בנחרצות בהגנה על הסכם העברה ב-11 בדצמבר 1935. שימו לב כיצד דיבר על חורבן יהדות גרמניה שש שנים לפני שהתרחש. למרות קביעתו של בן-גוריון, הוא וחברי הנהלת הסוכנות היהודית הקצו פחות מ-16% מסרטיפיקטי ההגירה ליהדות גרמניה, כשאישורים רבים מאלה הוענקו על ידי המנדט הבריטי מלכתחילה:
רק ארץ ישראל יכולה לשמש תרופה ליהדות גרמניה, גם אם לא לכולה; כל "תרופה" אחרת היא תקוות שווא [בן-גוריון נודע בשימוש במונח מביע יותר: "תרופת רופא אליל"]. איננו יכולים להפיל את היטלר; אולי הוא יופל בדרך אחרת. עלינו להיות מוטרדים מגורל הילדים והנשים, הנחנקים בגיהנום הרסני זה. ישנה דרך אחת להציל אותם-- להביאם לארץ ישראל, עם הונם. הונם -- כלומר, סחורה, ובכך אינני מתכוון לסחורה צרפתית או אנגלית. השאלה היחידה היא האם הכסף יחזור לגרמניה. זו אינה סחורה גרמנית; זהו הון יהודי, השייך ליהודים הצועדים לכלייתם ... אין לנו כבוד אחר פרט להצלת יהודים והבאתם לארץ ישראל.'" (היישוב בצל השואה, עמ' 104)
[בקיצור, אותם יהודים שלא היגרו לפלשתינה/ארץ ישראל ובחרו להינצל במקום אחר היו כמתים. למעשה, בספרות הציונית, יש שם לתופעה אפוקליפטית זו: ציונות אסונית! לפיכך, מה שכתב בן-גוריון בשלהי 1935 היה הכנרית במכרה הפחם וההקדמה למה שעשו הציונים במהלך מלחמת העולם השנייה. בפועל, הציונים הוציאו כמעט שום דבר על הצלת יהדות אירופה! בחנו את תקציב הסוכנות היהודית!]


Post Your Comment
*It should be NOTED that your email address won't be shared, and all communications between members will be routed via the website's mail server.