דוד בן-גוריון, מייסד "המדינה היהודית", הסית לרצח יהודי גרמניה חודש לאחר פוגרום ליל הבדולח בשלהי 1938. הדבר מעורר מספר שאלות נוקבות:
א) כיצד ההסתה של בן-גוריון משתווה לנאום השטנה המפורסם לשמצה של היטלר ברייכסטאג כ-60 יום מאוחר יותר, ב-30 בינואר 1939?
ב) האם בן-גוריון סיפק רעיונות להיטלר ארבע שנים לפני שהנאצים גיבשו סופית את תוכניותיהם לפתרון הסופי?
ג) למרות הביקורת, מדוע בן-גוריון מעולם לא חזר בו מאמירותיו האנטישמיות?
ד) מדוע תאר דוד את הצלת אותם יהודים (שחילצו את עצמם על ידי הגירה למדינות אחרות מלבד פלסטין) כאילו היו לוקחים ["תרופה של רופא אליל"]? אנומליה זו מרמזת כי יהודים אלה היו נדונו לכלייה מראש, ובכך מטילה ספק בהגיון שבהצלתם. הניתוח שלנו בנושאים אלה (ראו את מאמר הניו יורק טיימס להלן) ממשיך:

יתרה מזאת:
ה) מדוע הקהילה היהודית, עד עצם היום הזה, מעולם לא גינתה את האנטישמיות הבוטה של בן-גוריון?
ו) האם קל יותר להסית את האשמה על ידי הצבעה על האליבי האהוב על הציונים: המופתי חאג' אמין?
ז) האם ידוע לכם כי נאום שטנה זה הפך למדיניות במהלך מלחמת העולם השנייה?
ח) נושא שנוי במחלוקת זה הוא סוד גלוי בתוך הקהילה היהודית האמריקאית, אשר למעשה חקרה את המדיניות והמעשים של המנהיגים הציונים בשנות ה-30 וה-40. הנושא בוטל והונח בצד במהירות בתחילת שנות ה-80 -- תגובה קולקטיבית של "שקט, שקט, לשמור על עמימות!". הניתוח שלנו ממשיך כאן.
כיצד נאום השטנה האנטישמי המפורסם לשמצה של בן-גוריון (כאשר הסית לרצח ילדים יהודים גרמנים חודש לאחר פוגרום ליל הבדולח) לא היה גרוע בהרבה מנאומו של חיים רומקובסקי "תנו לי את הילדים שלכם", אותו נשא במהלך מלחמת העולם השנייה בגטו לודז'? לחצו על התמונה לפרטים:

הנה הניו יורק טיימס מצטט את הביוגרפים הרשמיים של דוד בן-גוריון כשהם חושפים עד כמה היה לו "אכפת" מיהודי אירופה חודש לאחר ליל הבדולח, במיוחד מיהודים שבחרו להציל את עצמם על ידי הגירה למדינות שאינן פלסטין!

מסרו של היטלר לעם הבריטי והאמריקאי: אם היהודים הם אזרחים כל כך אצילים ואכפת לכם מהם, איך זה שאינכם מכניסים אותם? אשלח אותם אליכם ברצון על חשבוני, אפילו בספינות פאר! לחצו על התמונה לפרטים.



Post Your Comment
*It should be NOTED that your email address won't be shared, and all communications between members will be routed via the website's mail server.