תיאודור הרצל למעשה המציא את הציונות כתנועה פוליטית אמיתית וככוח בינלאומי. נולד למשפחה משוכילה ומשגשגת בבודפשט, שלט בגרמנית ובצרפתית אך חסר עברית, יידיש ורוסית; הוא היה אינטלקטואל חילוני וקוסמופוליטי, דוקטור למשפטים, ומחזאי זוטר. מה שזירז את המרתו של הרצל לציונות היה פרשת דרייפוס בצרפת.
ב-1894–1895 אלפרד דרייפוס, קצין יהודי צרפתי, הורשע שלא בצדק בבגידה ונכלא באי השד. המשפט עורר גל של אנטישמיות בעריסה ובמעוז הדמוקרטיה הליברלית של מערב אירופה.
גל אנטישמיות צרפתי זה היה המניע המרכזי מאחורי כתיבת הרצל את "מדינת היהודים" או Der Judenstaat, שהופיע ב-1896 תחת כותרת המשנה "ניסיון לפתרון מודרני של הבעיה היהודית." (קורבנות צדיקים, עמ' 20)ממש לפני מותו של הרצל ב-1904, הוא הצליח להבטיח רוב לטובת יישוב יהודי רוסיה באוגנדה כפי שהציעו הבריטים. הרצל סירב לקבל כי פלשתינה/ארץ ישראל לבדה חייבת להיות המטרה הציונית, והוכרז מצב של "שלום חמוש". ברגע שנפטר ביולי, תוכנית אוגנדה הסתיימה, ומותו חיסל אותה למעשה. (ישראל: היסטוריה, עמ' 21)
קישורים קשורים
ציטוטים מפורסמים
ב-1895, הרצל, חוזה הציונות, כתב ביומנו:
"עלינו לנשל בעדינות את הרכוש הפרטי במדינה שהוקצתה לנו. ננסה להבריח את האוכלוסייה מחוסרת הכסף אל מעבר לגבול על ידי הדאגה לה לתעסוקה במדינות המעבר, תוך מניעת תעסוקה ממנה במדינתנו. בעלי הרכוש יעברו לצדנו. הן תהליך ההפקעה והן הרחקת העניים חייבים להתבצע בדיסקרטיות ובזהירות. נרשה לבעלי הרכוש הבלתי נדל כביכול להאמין שהם מרמים אותנו, מוכרים לנו דברים במחיר גבוה משווים. אך איננו עומדים למכור להם שום דבר בחזרה." (אמריקה והקמת ישראל, עמ' 49, קורבנות צדיקים, עמ' 21–22)
פלסטינים עוברים טיהור אתני מ'עמואס ויאלו ב-7 ביוני 1967 על ידי כוחות יהודים ציונים בפקודה ישירה מיצחק רבין
"יש לפנינו משימה חשובה. נפגשנו כאן להניח את אבן הפינה של הבית שביום מן הימים יגן על העם היהודי. . .עלינו לשאוף להבטיח ערבויות משפטיות, בינלאומיות לעבודתנו." (ישראל: היסטוריה, עמ' 14)
וב-3 בספטמבר 1897 כתב גם כן:
"אילו הייתי מסכם את קונגרס בזל במילה--שאותה אזהר מלהגות בפומבי--היא הייתה זו: בבזל יסדתי את המדינה היהודית. אילו אמרתי זאת בקול רם כיום, היו משיבים לי בצחוק מקיר לקיר. אולי בעוד חמש שנים, ובוודאי בעוד חמישים, כולם יידעו זאת." (ישראל: היסטוריה, עמ' 15)
ארמונו של שוקרי אל-ג'מל בשכונת טלביה בירושלים יומיים לאחר השלמתו וממש לפני שיהודים ציונים בזזו אותו ממנו וממשפחתובני מוריס (ההיסטוריון הישראלי), תיאר כיצד הרצל חזה מראש כיצד ניתן לשתום/לרתום את האנטישמיות למימוש הציונות. הוא הצהיר:
"הרצל ראה בניצחון הציונות דבר בלתי נמנע, לא רק משום שהחיים באירופה היו בלתי נסבלים עוד עבור יהודים, אלא גם משום שהיה באינטרס של אירופה להיפטר מהיהודים ולהשתחרר מהאנטישמיות: הממסד הפוליטי האירופי ישוכנע בסופו של דבר לקדם את הציונות. הרצל הכיר בכך שהאנטישמיות תירתם למטרותיו שלו--הציוניות." (קורבנות צדיקים, עמ' 21)
ב-7 ביולי 1902, בעת שפגש את הוועדה המלכותית להגירה זרה בלונדון, נשאל הרצל מדוע לא ניתן ליישב את יהודי רוסיה באדמות בלתי מיושבות שאינן פלשתינה/ארץ ישראל, כגון ארגנטינה, הוא השיב:
"[התיישבות מחדש כזו תיכשל] מכיוון שכאשר אתה רוצה התיישבות גדולה, עליך שיהיו לך דגל ורעיון. אינך יכול לעשות דברים אלה רק בכסף. . . בכסף אינך יכול לעשות תנועה כללית של המון רב של אנשים. עליך לתת להם אידיאל. עליך לטעת בהם את האמונה בעתידם, ואז תוכל להפיק את המסירות של העבודה הקשה ביותר שניתן לדמיין. [למשל,] לארגנטינה יש אדמה טובה מאוד והתנאים לעבודה חקלאית טובים הרבה יותר מאשר בפלשתינה/ארץ ישראל, אך בפלשתינה/ארץ ישראל הם עובדים בהתלהבות ומצליחים[cite: 19, 20]. אינני מדבר על מושבות מלאכותיות, אלא על מושבות המסייעות לעצמן, שיש להן הרעיון הלאומי הגדול הזה." (ישראל: היסטוריה, עמ' 21)
גבורה מזויפת: מדוע שניהם מראשי הממשלה העתידיים של ישראל, מנחם בגין ויצחק שמיר, הפציצו מאמצי מלחמה במלחמת העולם השנייה בעוד משפחותיהם הומתו בגז בפולין?המדינה היהודית בפלשתינה/ארץ ישראל, כתב תיאודור הרצל, תהיה המעוז של אירופה נגד אסיה:
"אנו יכולים להיות חלוץ התרבות נגד הברבריות." (ימי הכלניות, עמ' 150)
בנוגע לאנטישמים, הסביר תיאודור הרצל כיצד הדבר יועיל למפעל הציוני, הוא כתב ביומנו:
"האנטישמים יהפכו לידידינו הנאמנים ביותר, האומות האנטישמיות יהפכו לבנות בריתנו." (ימי הכלניות, עמ' 47)






Post Your Comment
*It should be NOTED that your email address won't be shared, and all communications between members will be routed via the website's mail server.