פלסטין לא היתה שממה עד שהישראלים באו והפריחו אותה?

כפי שיוכח בהמשך, מיתוס זה על פלסטין ועמה בושל כדי להוסיף הילה רומנטית ל"שיבתו של העם היהודי לארץ הקודש, וגאולתה". למרבה האירוניה, מה שהיה מדבר פלסטיני עד 1948 נותר מדבר עד עצם היום הזה, וככל הנראה יהיה מדבר גם לעתיד לבוא.

בהתבסס על ספר העובדות העולמי המקוון של CIA, בואו נשווה את הייצור החקלאי של ישראל ושל לבנון בשנת 2000:

לבנון	ישראל
10,230 קמ"ר	20,330 קמ"ר	סה"כ שטח
18% = 1,841.4 קמ"ר	17% = 3,456.1 קמ"ר	שטח בר-עיבוד
3.64 מיליון	5.94 מיליון	אוכלוסייה
18.2 מיליארד דולר (הערכה לשנת 2000	110.2 מיליארד דולר (הערכה לשנת 2000)	תמ"ג כולל
12% מהתמ"ג = 2.1	4% מהתמ"ג = 4.4 מיליארד דולר	תוצרת חקלאית
https://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/le.html	https://www.cia.gov/cia/publications/factbook/geos/is.html	פרופיל ברשת

אחרי שמתאימים את נתוניה של לבנון, כך שישקפו את הבדלי הגודל (במונחי אדמה שניתנת לעיבוד ודמוגרפיה) בינה לבין ישראל, התוצר החקלאי של לבנון הוא 4.638 מיליארד דולר, מעט פחות מזה של ישראל (4.4 מיליארד דולר). כשעוסקים בעובדות אלה, כדאי גם לשים לב לנתונים הבאים על שתי הארצות:

• רוב הפלסטינים הישראלים (שמהווים 20%-22% מכלל האוכלוסייה), אם לא כולם, הם חקלאים, שמתגוררים ברובם באזורים הפוריים ביותר של ישראל, שם החקלאות הייתה (ועודנה) עיסוקם העיקרי מזה מאות שנים. הקליקו כאן למפה שמראה את ריכוזי האוכלוסייה הפלסטינית-ישראלית בישראל.

• התשתית בלבנון נהרסה בזמן הכיבוש הישראלי בשנים 1982-2000 ובמהלך מלחמת האזרחים. אלמלא הרס זה, התוצר החקלאי של לבנון היה גדול בהרבה מ-2.184 מיליון דולר בשנה.

• ישראל השקיעה מיליארדי דולרים, שברובם מומנו ע"י משלם המיסים האמריקאי, כדי להסיט מים מתוקים מנהר הירדן והכינרת. ללבנון, לעומת זאת, לא התמזל המזל עד כדי כך.

• הרוב הגדול של אוכלוסיית ישראל היהודית היא עירונית, ומתרכזת ברובה סביב הערים תל אביב-יפו, ירושלים וחיפה. הקוראים יופתעו אולי לגלות ששיעור שוכני הערים בישראל הוא הגבוה ביותר בקרב הארצות המתועשות. הקליקו כאן להמחשה גרפית.

במלים אחרות, היות שהחברה הפלסטינית והחברה הלבנונית היו דומות מאד במובנים רבים, קל להסיק שהפלסטינים היו מייצרים באותו היקף כמו הלבנונים, אלמלא נישלו אותם הישראלים.

אפילו הציונים הנלהבים ביותר יתקשו להפריך את העובדה שהפרדסים של יפו ניטעו, שווקו לאירופה, נארזו ונקטפו בעיקר ע"י חברות ערביות-פלסטיניות. הקליקו כאן כדי לראות את ההוכחה. כבר ב-1891 ניסה אחד העם (מסאי יהודי מזרח אירופי מוביל) לפקוח את עיניהם של יהודים רבים לעובדה שפלסטין אינה שממה. בעקבות ביקור של שלושה חודשים בפלסטין ב-1891, דיווח:

"רגילים אנו להאמין בחו"ל כי ארץ-ישראל היא עתה כולה כמעט שוממה, מדבר לא זרוע... אבל באמת אין הדבר כן. בכל הארץ קשה למצוא שדות זרע אשר לא ייזרעו; רק שדות חול או הרי אבן... רק אלה אינם נעבדים" ("קורבנות", עמ' 49-50).

את הדו"ח המפורט של הייצור החקלאי בפלסטין לעונת 1944-1945 ציטטנו ישירות מכתבי המנדט הבריטי (שהכין שני כרכים שכותרתם סקר פלסטין בשביל האו"ם בשנים 1946-1947):

סה"כ			יהודים			פלסטינים
שווי	משקל (בטון)	שטח (בדונם)	שווי	משקל (בטון)	שטח (בדונם)	שווי	משקל (בטון)	שטח (בדונם)
4,900,457	209,955	4,367,629	497,048	16,579	215,191	4,403,409	193,376	4,152,438	תבואה
6,859,423	244,834	279,940	1,745,870	55,730	40,207	5,113,553	189,104	239,733	ירקות
1,108,025	197,352	143,543	951,178	176,525	119,578	156,847	20,827	23,970	מספוא
4,518,994	94,718	392,926	1,379,620	21,398	37,217	3,139,374	73,320	355,709	פירות***
3,373,555	79,469	600,133	53,235	1,182	7,587	3,320,320	78,287	592,546	זיתים
1,053,605	142,827	125,979	83,975	7,193	5,675	969,630	135,634	120,304	אבטיחים ומלונים
21,814,059	696,155	5,910,150	4,710,926	278,607	425,455	17,103,133	690,548	5,484,700	סה"כ
100%	100%	100%	21.6%	28.75%	7.2%	78.4%	71.25%	92.8%	באחוזים

מקור: סקר פלסטין שהוכן ע"י המנדט הבריטי בשביל האו"ם, עמ' 323-327
*שווי בלירות פלטיניות
**חוץ מפרות הדר. שימו לב שהשטח הכולל הפרדסים היה 248,274 דונם, שמתוכם 120,897 דונם היו בבעלות יהודית (נספח לסקר פלסטין, עמ' 37)

והבעלות על בהמות המשק לפי נתונים ממרשם האוכלוסין של 1942-1943 התחלקה באופן הזה:

בעלות יהודית ב-1942	בעלות פלסטינית ב-1943
28,400	219,400	בקר
19,100	224,900	כבשים מעל גיל שנה
10,800	314,600	עזים מעל גיל שנה
---	33,200	גמלים
2,200	16,900	סוסים
2,500	73,000	פרדים
2,300	105,400	חמורים
---	12,100	חזירים
65,300	933,800	סה"כ
6.54%	93.46%	באחוזים

מקור: סקר פלסטין, הוכן ע"י המנדט הבריטי בשביל האו"ם, עמ' 331

נכון להיום, 80% מהעם הפלסטיני מנושל מרכושו מזה יובל.

בואו נניח לרגע שהמיתוס הבלתי-מבוסס הוא אמיתי. השאלות שהרבה פלסטינים שואלים הן:

• האם זה מצדיק את גניבת בתיהם של הפלסטינים, משקיהם, עסקיהם, בנקיהם, מכוניותיהם, אוטובוסיהם, בתי ספרם... וכו'? הפלסטינים החזיקו ב-93% מהאדמות ב-1945 ועיבדו אותן. הקליקו כאן למפה. בנובמבר 1947, אדריכל "פתרון הטרנספר", יוסף וייץ, הכריז שהנישול הקולקטיבי של העם הפלסטיני היה תולדה בלתי-נמנעת של השיעור הגבוה של בעלות על אדמות בקרב הפלסטינים. וייץ חישב ומצא את היקף האדמה שבעליה אינם יהודים, או שהיא בגדר אדמת מדינה ולכן עוברת באופן אוטומטי לבעלות הממשל היורש. מתוך 13,500,000 דונם (שמתוכם 6,000,000 דונם מדבר ו-7,500,000 דונם אדמה מעובדת) שעל פי תכנית החלוקה היו בשטח המדינה היהודית, רק 1,500,000 דונם היו בבעלות יהודית (Expulsion of the Palestinians , p. 182)

• האם היה אפשר להצדיק את גניבת בתיהם של התושבים האמריקאים של ניו-יורק, מכוניותיהם, בנקיהם, בתי ספרם... וכו' בגלל שיהודים-אמריקאים הם אלה שהפכו את העיר ניו-יורק למטרופולין הכלכלית-תעשייתית של העולם? יהודים-אמריקאים הם לא רק המיעוט הגדול ביותר בעיר ניו-יורק, הם גם אלה שבפועל בנו אותה מהיסוד. במלים אחרות, אם טיעון כזה מצדיק לוגית נישול וטיהור אתני של העם הפלסטיני, למה הוא לא פועל גם לטובת נישול קולקטיבי וטיהור אתני של האוכלוסייה האמריקאית הלא-יהודית בניו-יורק?

מיתוס חסר בסיס זה, למרות שהוא שקר, נועד לצייר מראה רומנטי של "הארץ המובטחת", שלפיו עמדה בשממתה במשך אלפיים שנה עד ש"שיבת היהודים" הפריחה את חולות המדבר. עצוב לראות עד כמה מיתוס זה התבסס במערכת החינוך ובחברה הישראלית, ואת הלגיטימציה שמצב זה מעניק לנישול הקולקטיבי המתמשך של העם הפלסטיני.

לינקים שקשורים לנושא:

• ציטוטים של מארק טוויין על פלסטין שהוצאו מהקשרם

• ציטוטים מדברי ציונים: האם הפלסטינים קיימים או לא? זאת השאלה

• "פלסטין לפני 1947" מאת רפעאת לובאני

• שאלות שציונים שואלים: למה הפלסטינים מתעקשים על מדינה משלהם? פלסטין לא היתה שממה ובה שבטי נוודים?