"למדתי שלא ניתן לשלוט במדינת ישראל בדורנו ללא תרמית והרפתקנות. אלו עובדות היסטוריות שאינן ניתנות לשינוי", משה שרת, שר החוץ הישראלי הראשון וראש הממשלה השני, כתב זאת ביומניו ב-16 בנובמבר 1956 (שמחה פלפן, עמ' 51-52)
פסגת קמפ דיוויד שנכשלה בקיץ 2000 העמידה את יאסר ערפאת מול חזית מאוחדת של הנשיא ביל קלינטון וראש הממשלה אהוד ברק, שהציגו הצעה המוטה באופן כבד לטובת ישראל. בשל המציאות הפוליטית הפנימית בארצות הברית, נשיא ארה"ב מכהן אינו מסוגל מבחינה מבנית להציע עסקה שאינה נוחה לישראל; היסטורית, נשיאי ארה"ב העדיפו באופן עקבי את ישראל, כשהם פועלים כסנגוריה.
מפה של מה שהציע אהוד ברק בשנת 2000: האם הייתם רוצים לחיות במדינה כזו? לחצו להגדלה!
הפגם היסודי בקמפ דיוויד היה פער עצום בעמדות המשא ומתן: ערפאת ניהל משא ומתן ב"מייל", בעוד ברק ניהל משא ומתן ב"אינצ'ים". התבוננו בהקשר ההיסטורי: נכון לשנת 1948, הפלסטינים החזיקו בבעלותם ועיבדו 94% מאדמת פלסטין והיווו 90% מאזרחיה(אם כי 67% מסך האוכלוסייה). השוואה בין מה שהיה בבעלות ובעיבוד הפלסטינים בשנת 1946 (לחצו כאן לפילוח) לבין השטח המוצעעל ידי ישראל בקמפ דיוויד מדגימה בבירור את חוסר האיזון. זוהי אותה הצעה שתקשורת ה"מיינסטרים הליברלית" מציגה לעיתים קרובות -- ובאופן מטעה -- כ"הוגנת ונדיבה." יש המביעים הפתעה מהדחייה הפלסטינית של "שלום" זה; בפועל, זה היה משא ומתן בין "הצוואר והחרב." שווקו גרסה זו של "שלום" ישראלי בשוק עבדים -- אולי תמצאו שם קונים.
מפת או"ם רשמית: היא עודכנה באוגוסט 1950, ומראה שפלסטינים עדיין מחזיקים בבעלות על 94% מהאדמות
מהותית, לערפאת ניתנה עסקת "קח או עזוב". התנאים דרשו מהפלסטינים לוותר על תביעות לרוב מזרח ירושלים ובקעת הירדן, ולקבל שליטה ישראלית על תנועת האוכלוסייה שלהם, משאבי המים, החשמל, התקשורת, והכי מכריע, לוותר על זכות השיבה. בתמורה, הפלסטינים היו "מרוויחים" מדינה מפורזת המורכבת ממובלעות מבודדות וללא רצף טריטוריאלי בגדה המערבית וברצועת עזה (המפה זמינה כאן). דחייתו של ערפאת את כל חבילת קלינטון-ברק הייתה תגובה הכרחית. שר החוץ הישראלי לשעבר שלמה בן עמי אישר מאוחר יותר תחושה זו, באומרו שאילו היה פלסטיני, גם הוא היה דוחה את הצעת קמפ דיוויד. דניאל לוי, ממייסדי יוזמת ז'נבה, ניסח מסקנה זו, בציינו כיצד הסכמתו של ערפאת לצמצום פלסטין ל-22% נחשבה לעניין גדול, בעוד שמנהיגים ישראלים לחצו בהתמדה לוויתורים נוספים (מה שהוא כינה "כן" +++). לפרספקטיבה נוספת, האזינו לראשיד ח'אלידי מנסח נקודות אלו (החל מדקה 8:00).
הזכירו לנו, בבקשה: מי ידחוף את מי לים? יפו, מאי 1948, פלסטינים נדחפו לים על ידי כוחות יהודיים ציוניים
עובדה מכרעת המושתקת לעיתים קרובות בתקשורת המערבית היא שממשלת ישראל הציעה בעבר את מרבית הגדה המערבית ורצועת עזה הכבושות (למעט מזרח ירושלים) למלך חוסיין מירדן, שדחה על הסף את ההצעה ה"נדיבה". המלך חוסיין הצהיר בראיון:
"... הוצעה לי החזרה של משהו כמו 90 פלוס אחוזים מהשטחים, אפילו 98 אחוזים, למעט ירושלים [המזרחית הכבושה], אבל לא יכולתי לקבל זאת. מבחינתי, זה היה או כל אינץ' בודד שהייתי אחראי עליו או כלום." (קיר הברזל, עמ' 264)
לפיכך, הטענה כי "ברק הלך רחוק יותר מכל מנהיג ישראלי אחר למען השלום" היא שקר מוחלט. מנהיגים ישראלים אחרים היו, למעשה, מוכנים למסור יותר שטח כבוש וריבונות למלך חוסיין בתמורה לחזון ה"שלום" הישראלי, אך אפילו זה נחשב כבלתי מספיק.
הנרטיב של "ברק הלך רחוק יותר" הוא שקרי באופן מוכח. הקשר היסטורי זה חושף מדוע מה שנקרא פתרון שתי המדינות (למדויק יותר, "פתרון 1.05 המדינות") היה מת מזה עשרות שנים. לדעתנו, הוא מעולם לא היה אופציה מעשית, במיוחד מהזווית הישראלית (לחצו כאן לעוד).
על כל הישראלים, הציונים והאמריקאים להכיר בכך ששום מנהיג ערבי -- אפילו לא המלך חוסיין בזמנו -- לא יכול היה לשקול לקבל הצעה כזו. מהזווית הפלסטינית, הכל פתוח למשא ומתן פרט לזכות השיבה ומזרח ירושלים. ההצעה שהוצגה בפסגת קמפ דיוויד שנכשלה נותרה בלתי מקובלת על פלסטינים רבים מהסיבות הבאות:
מסרו של היטלר למערב: אם היהודים הם אזרחים כל כך אצילים ואיכפת לכם מהם, איך זה שאינכם מכניסים אותם?
יישום זכות השיבה הפלסטינית, המבוסס על החלטת או"ם 194, הוא המפתח לסיים את הסכסוך. לכן, כל תהליך שלום שאינו מטפל בזכות השיבה הוא הפסקת אש זמנית, והסכסוך יתלקח בסופו של דבר מחדש. יש להדגיש כי מרבית העם הפלסטיני הם פליטים, וכדי שהסכם כלשהו יחזיק מעמד, עליו לנטרל גוש פוליטי חיוני זה.
עצם המחשבה שהמלך חוסיין וסבו, המלך עבדאללה, סירבו לוותר על הריבונות בירושלים לישראלים ולצפות מהעם הפלסטיני לעשות בדיוק את ההפך היא מגוחכת. זכרו כי זו עובדה ידועה שההאשמים היו גורם מרכזי בהגנה על האינטרסים של ישראל עוד לפני הקמתה ב-1948. עובדה זו מעטים מבין ההיסטוריונים המערערים עליה. לחצו כאן לקריאה נוספת על תפקידם של ההאשמים במהלך מלחמת 1948.
החלפת הפלסטינים בתמונה אחת:בית הספר של אל-טירה לפני ואחרי הנכבה. אותו המקום אך אנשים שונים
ירושלים חשובה ביותר מנקודת מבט אסלאמית מכיוון שהייתה הקיבלה הראשונה לפני מכה והאתר השלישי בקדושתו עבור מוסלמים לאחר מכה ומדינה. גם אם אינכם מסכימים עם הערכה זו, מנקודת מבט פוליטית, ירושלים היא הגורם המאחד ביותר בקרב ערבים ומוסלמים.
רוב הערבים אינם יכולים לתפוס את המחשבה שערבים ומוסלמים נלחמו בגבורה כה רבה כדי לטהר את ירושלים מהצלבנים כדי למסור אותה על מגש של כסף ליהודים הישראלים. יש לציין כי מאות אלפי ערבים ומוסלמים נפלו בקרב נגד הצלבנים הנוצרים בין המאה ה-11 למאה ה-13 במטרה היחידה לטהר את ארץ הקודש מהצלבנים. פלסטינים, ערבים ומוסלמים נוהגים לעיתים מזומנות לתהות היכן היו היהודים הציונים כשהארץ הקדושה נזקקה לסיועם במהלך רצח העם הצלבני! האם פלסטין הייתה ארץ "מובטחת" או "בלתי מובטחת", זו השאלה?
פלייליסט של קטעים קצרים של יהודים המשתפים את תוצאות בדיקת ה-DNA שלהם
לפי הצעתו של ברק, האזורים הפלסטיניים המוצעים היו נחתכים ממזרח למערב ומצפון לדרום, כך שהמדינה הפלסטינית הייתה מורכבת מקבוצת איים, כשכל אחד מהם מוקף במתנחלים ובחיילים ישראלים. שום אומה ריבונית לא הייתה מקבלת הסדר כזה שעלול לפגוע בביטחונה הלאומי ובאינטרסים האסטרטגיים שלה; לחצו כאן לאיור מפה.
תמונה שלפני הנכבה של נערה נוצרייה פלסטינית מבית לחם ש"לא הייתה קיימת", לפי תפיסת הציונים!
לא זו בלבד שהמדינה הפלסטינית העתידית הייתה מפורזת לחלוטין, ומתקני מכ"ם גילוי מוקדם ישראליים היו מותקנים בעומק האזורים הפלסטיניים, אלא גם יחסיה הכלכליים, החברתיים והפוליטיים עם המדינות הערביות השכנות היו נתונים לבחינה קפדנית של ישראל.
אין זה להגנתו של ערפאת, עם זאת, שראוי לציין כי הוא קיבל החלטה פוליטית מסוכנת כאשר חתם על הסכם אוסלו ב-1993, עוד לפני שקיבל הבטחות לכך שהחלטות האו"ם הנוגעות לפלסטין ייושמו. כתוצאה מכך, מעל שבע שנים לאחר אוסלו, לערפאת לא היה כמעט מה להראות לעמו, במיוחד לאחר שוויתר על כל כך הרבה מראש ובהסכם וואי. למשל,
נשים פלסטיניות קוטפות כותנה בכפר כפר סבא בשנת 1937
הגדה המערבית ורצועת עזה הכבושות כוללות יותר מושבות יהודיות ישראליות וכבישים עוקפים מאי פעם,
ירושלים הערבית הפלסטינית מטוהרת אתנית ברציפות מאוכלוסייתה הפלסטינית, והזהות הערבית הפלסטינית שלה מופשטת יום אחר יום,
האבטלה שלשה את עצמה, ומעל לכל
ערפאת נראה יותר ויותר כעושה דברם של הישראלים והאמריקאים שתפקידו העיקרי הוא לשלוט בעם הפלסטיני כפי שהאמריקאים והישראלים רואים לנכון.
17 ביוני 1967. שימו לב לקצין הישראלי משמאל המכוון פלסטינים אל מחוץ לכפרם, עמואס
זה שגוי מיסודו ומטעה מאוד להאשים את ערפאת בפרוץ ההתנגדות נגד כוחות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית וברצועת עזה. ציונים מעדיפים לעיתים קרובות להאשים מנהיגים ערבים מאשר להתמודד עם סוגיות הליבה של הסכסוך. הדבר נעשה בדרך כלל כדי להרוויח זמן, בתקווה שפלסטינים יאבדו תקווה. הפגם היסודי בהסכם אוסלו היה שהוא ניסה רק לגרד את פני השטח של סוגיות הליבה של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי ולא בהכרח לפתור אותן. כל הסכם, הדומה להסכם אוסלו, נדון לכישלון אם אינו מטפל בסוגיות הליבה של הסכסוך, כגון זכות השיבה הפלסטינית, מעמדה של ירושלים, הקצאות מים והגבולות של המדינות המתהוות.
ארמונו של שוקרי אל-ג'מל בשכונת טלביה בירושלים, יומיים לאחר השלמתו וממש לפני שיהודים ציונים בזזו אותו ממנו וממשפחתו
ייתכן שפלסטינים וישראלים עדיין אינם מוכנים להסדר שלום סופי. עם זאת, אין זו הצדקה לקבלת "הסכם שלום" ביניים כלשהו הפוגע באינטרסים הלאומיים הפלסטיניים הקריטיים. עד להשגת הסכם שלום הוגן וצודק המטפל בסוגיות הליבה, שתי הקהילות חייבות להתחיל להשכיל את עצמן לגבי הסכסוך ולקוות לטוב.
אנו מפצירים בכם לצפות בגדעון לוי (עיתונאי ישראלי מוערך) במשך עשר דקות בלבד, כשהוא מציג את הטיעון שישראל מעולם לא רצתה בפתרון מה שנקרא פתרון שתי המדינות. לישראל מעולם לא הייתה המסה הקריטית ל"שלום":
אם יש לכם 120 שניות פנויות, אנו מפצירים בכם לצפות בצעירה היהודייה האמריקאית הזו מסבירה כיצד היהודים הישראלים איבדו כל רסן באמונתם לתעמולה של עצמם. אנו מפצירים בכם לצפות בה במשך שתי דקות בלבד. סמכו עלינו; זה יהיה שווה את זמנכם. אנא הקפידו לצפות בה עד הסוף; שפת הגוף שלה מדהימה:
Menu
מפה של מה שהציע אהוד ברק בשנת 2000: האם הייתם רוצים לחיות במדינה כזו? לחצו להגדלה!
מפת או"ם רשמית: היא עודכנה באוגוסט 1950, ומראה שפלסטינים עדיין מחזיקים בבעלות על 94% מהאדמות
הזכירו לנו, בבקשה: מי ידחוף את מי לים? יפו, מאי 1948, פלסטינים נדחפו לים על ידי כוחות יהודיים ציוניים
מסרו של היטלר למערב: אם היהודים הם אזרחים כל כך אצילים ואיכפת לכם מהם, איך זה שאינכם מכניסים אותם?
החלפת הפלסטינים בתמונה אחת: בית הספר של אל-טירה לפני ואחרי הנכבה. אותו המקום אך אנשים שונים 
פלייליסט של קטעים קצרים של יהודים המשתפים את תוצאות בדיקת ה-DNA שלהם
תמונה שלפני הנכבה של נערה נוצרייה פלסטינית מבית לחם ש"לא הייתה קיימת", לפי תפיסת הציונים!
נשים פלסטיניות קוטפות כותנה בכפר כפר סבא בשנת 1937
17 ביוני 1967. שימו לב לקצין הישראלי משמאל המכוון פלסטינים אל מחוץ לכפרם, עמואס
ארמונו של שוקרי אל-ג'מל בשכונת טלביה בירושלים, יומיים לאחר השלמתו וממש לפני שיהודים ציונים בזזו אותו ממנו וממשפחתו
Over 700 Oral History interviews (including 3,500+ hours of recording) can be viewed online.
Post Your Comment
*It should be NOTED that your email address won't be shared, and all communications between members will be routed via the website's mail server.