רפאל פאלק, 1929-2019ספר: Zionism and the Biology of the Jews (ספרינגר, 2017)
מחבר: רפאל פאלק (1929–2019), פרופסור לגנטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים
הקדמה: חושף השחיתויות ששמר על סוד אחד
כשרפאל פאלק פרסם את Zionism and the Biology of the Jews בשנת 2017, האירוע זכה לשבחים כמעשה אמיץ של חשיפת שחיתות אקדמית. פאלק, גנטיקאי מוערך והיסטוריון של המדע באוניברסיטה העברית, הקדיש מאות עמודים לפירוק ההצדקה "הביולוגית" לציונות. הוא חשף בדקדקנות כיצד חוקרים ציונים מוקדמים מניפלו נתונים כדי להוכיח שהיהודים הם "גזע" נפרד השב למולדתו הביולוגית.
פלייליסט של קטעים קצרים של יהודים המשתפים את תוצאות בדיקות ה-DNA שלהםפאלק טבע מטאפורה הרסנית לתיאור מתודולוגיה הונאתית זו: "הם ירו את החץ תחילה, ואז ציירו סביבו את המטרה." הוא האשים את עמיתיו בכך שהתחילו עם מסקנה פוליטית (ציונות) ואז כיפפו את המדע כדי שיתאים לה.
אך קריאה מקרוב של יצירתו האחרונה של פאלק חושפת אירוניה שייקספירית. בנסיונו הנואש לעצב עתיד פוליטי מסוים עבור "המדינה היהודית", מר פאלק הרים את אותה הקשת עצמה שביקר. הוא ירה חץ משלו — חזון "פרוגרסיבי" של מדינה פלורליסטית — ואז זייף את ההיסטוריה והמדע כדי לצייר סביבו מטרה.
1. החשיבה הכפולה: הציטוט של האמת, ואז אמירת השקר
בואו נבחן את המרחקים הגנטיים ב-DNA בין בני ישראל, יהודים אירופאים, יהודים ערבים ופלסטיניםמעשה חוסר היושר האינטלקטואלי המדהים ביותר בספרו של פאלק תרחש בעמודים 14-15, שם הוא מצליח הן להכיר באמת והן לבדות שקר בטווח של שתי פסקאות.
ראשית, פאלק מכיר ב"היסטוריה המודחקת": הוא מצטט את קביעתו של דוד בן-גוריון מ-1917 כי הפלאחים הפלסטינים (החקלאים) הם "צאצאי היהודים שנשארו בארץ" כאשר העילית הוגלתה. הוא למעשה מודה כמייסד הציונות כי הפלסטינים היו הצאצאים הביולוגיים של בני ישראל העתיקים.
תמונה מלפני הנכבה של נערה נוצרייה פלסטינית מבית לחם ש"לא הייתה קיימת", לפי הציונים!אך מיד לאחר ציטוט זה, פאלק פונה לנרטיב נגדי מומצא כדי למחוק את אותה שושלת ממש. הוא כותב:
"אף על פי שבתחילת המאה העשרים חלק ניכר מהערבים הפלסטינים היו ככל הנראה מהגרים ממדינות סמוכות..."
הסתירה: אין הערת שוליים. אין מקור. פאלק מתייחס לטענה שנויה במחלקת זו כעובדה "ברורה", למרות שזה עתה הודה כי בן-גוריון האמין בדיוק בהיפך שנה אחת לפני הנכבה. זוהי הטענה המפורסמת לשמצה של "ג'ואן פיטרס" — נקודת תעמולה מופרכת שנועדה לנשל את הפלסטינים ממעמדם כילידים, ראו בעצמכם כיצד הניו יורק טיימס הזיים את ספרה של גב' פיטרס זמן קצר לאחר פרסומו ב-1983. הניו יורק טיימס ציטט במפורש היסטוריונים ישראלים שאמרו כי היא חוזרת על שקרים שהציונים זנחו כבר בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.
פאלק ביצע חטא מדע: הוא ציטט את התיאוריה שהרסה את השקפת עולמו (שהפלסטינים הם יהודים) ואז חנק אותה בשקר פוליטי (שהפלסטינים הם מהגרים) ללא בדל של ראיה.
2. ההסתרה האתנוגרפית: ההתעלמות מהנשיא
בית הספר הלאומי הנוצרי האורתודוקסי ביפו (1938)
דחיית הקשר הפלסטיני-יהודי על ידי פאלק לא הייתה רק דחייה של הגנטיקה; היא הייתה דחייה של ההיסטוריה הישראלית עצמה. הוא התעלם מהמחקר האתנוגרפי הנרחב של יצחק בן-צבי, נשיאה השני של ישראל והיסטוריון מוערך.
בספרו נדחי ישראל, בעמודים 173-175, תיעד בן-צבי את מסעותיו בהרי חברון (במיוחד בכפר יטא), שם פגש חמולות פלסטיניות כמו חמולת מחאמרה. פלסטינים אלה לא רק "נראו" יהודים; הם התפאר בשושלת היהודית שלהם בגלוי. הם שמרו על מנהגים יהודיים (כמו הדלקת נרות), נקראו על ידי יהודים מקומיים "בני דודנו", והחזיקו במסורות שבעל פה על המרת דתם לאסלאם.
פאלק, היסטוריון של המדע בירושלים, היה מכיר מקרוב את עבודתו של בן-צבי. ובכל זאת, הוא בחר להתעלם מ"אבות קדמונים חיים" אלה לטובת "מיתוס המהגרים". ההכרה בחמולת מחאמרה הייתה שקולה להודאה בכך ש"האויב" הוא בעצם "המשפחה", גילוי שהיה הופך את המפעל הציוני למלחמת אחים. במילים אחרות, פאלק לא היה מסוגל לעכל את הרעיון שיהדות ימינו החליפה ונישלה את העם הילידי; זה היה קשה מדי לעיכול עבור היהודים. לכן, הוא חזר לכלי האהוב על הציונים: מחיקה! הפלסטינים לא היו קיימים!
למעשה, עזה, מכל המקומות, שימשה כמרכז יהודי מרכזי רק לפני 500 שנה, שזה אינו זמן רב. לכן, קיים חשד כבד כי הרוב המכריע זנח את הדת (למעט אלה שעדיין חיים בשכם — השומרונים) כפי שרבים עשו באירופה לאחר אסון שבתי צבי. בהרחבה, עסקנו בנושא זה במדור אחר.
3. הרגע הכלכלי של "מה לעזאזל": מי באמת בנה את המגנט?
גבורה מזויפת: מדוע הניפו יהודים ציונים דגלי צלב קרס נאציים על ספינותיהם בשנות ה-30?
פאלק רומז כי "מהגרים ערבים" אלה נמשכו לפלסטין בעקבות השגשוג הכלכלי שנוצר על ידי הפיתוח הציוני. הדבר מאלץ אותנו לשאול שאלה שהיסטוריונים מהזרם המרכזי מתחמקים ממנה תכופות: אם המפעל הציוני היה על סף פשיטת רגל ב-1933, מי חילץ אותו?
בשנת 1933, הסוכנות היהודית הייתה חדלת פירעון. התרומות מיהודי ארה"ב יבשו בשל השפל הגדול. "המגנט הציוני" נשבר. הוא לא ניצל על ידי "גאונות סוציאליסטית" או "הפרחת השממה." הוא ניצל על ידי הסכם העברה (האווארה)—עסקה עם גרמניה הנאצית שאפשרה ליהודי גרמניה להעביר את עושרם בצורת סחורות תעשייתיות גרמניות. בתמורה, הנאצים הצליחו לרסק את החרם האנטי-נאצי העולמי.
מפת האימפריה היהודית הכוזריתהאירוניה: פאלק טוען כי ערבים נהרו פנימה כדי ליהנות מפירות העבודה הציונית. במציאות, ההון שבנה את התשתית של פלסטין בשנות ה-30 לא היה "מגנט" שמכוון לערבים; זו הייתה סירת הצלה פיננסית נואשת שהושגה בתיווך הרייך השלישי. באמצעות השמטת הקשר זה, במיוחד כאשר הדברים נכתבו על ידי יהודי גרמני שהיגר לפלסטין ברגע שהיטלר הפך לקנצלר גרמניה, מר פאלק מציג אגדה מלוטשת של "פיתוח" כדי להצדיק את טענתו כי הערבים הם זרים.
4. המדע המושתק: האב הקדמון שהוא סירב לנקוב בשמו
עיינו במאות תמונות המתארות את התרבות והפולקלור הפלסטינייםהסתירה המרשיעה ביותר, עם זאת, טמונה בתחומו שלו: גנטיקה. התזה המרכזית של פאלק היא ש"יהדות" היא חברתית-תרבותית, ולא ביולוגית. כדי להוכיח זאת, הוא היה צריך לפרק את הרעיון של "גזע יהודי". אך הוא נתקל בבעיה: מחקרים גנטיים מודרניים כבר הוכיחו כי הפלסטינים הם צאצאים של אותם אבות קדמונים כנענים/עבריים עתיקים.
ההשתקה: כפרופסור לגנטיקה באוניברסיטה העברית, פאלק היה מודע למחקרים אלה ללא ספק. وبכל זאת, הוא פטר את הקשר הגנטי בין יהודים לפלסטינים כבקושי "שנוי במחלוקת" או כ"שגיאת תוכנה" (טיעון הסריג מול עץ).
-
מדוע? מכיוון שהודאה בכך שהפלסטינים הם הצאצאים הביולוגיים של בני ישראל/העברים (בשיעור של כ-80%) הייתה הורסת את הטיעון שלו.
-
אם הפלסטינים הם "היהודים האמיתיים" (מבחינה גנטית), אזי יש להם את התביעה האולטימטיבית על הארץ בהתבסס על ההיגיון הציוני. פאלק לא יכול היה להרשות זאת. כדי להציל את התיאוריה שלו, הוא נאלץ להעמיד פנים שהפלסטינים היו רק "מהגרים" אקראיים.
5. המנדט להונאה: "כוח ההיסטוריה" של בן-גוריון
תושבי אל-רמלה עברו טיהור אתני על פי פקודותיהם של דוד בן-גוריון ויצחק רבין, יולי 1948אנו יודעים כעת כי חוסר היושר של פאלק לא היה רק כישלון אישי; הוא היה תוצאה של תרבות זיוף בחסות המדינה. כפי שאושר על ידי שי חזקני בתחקיר מרעיש ב-2013 ב-הארץ, ומתועד עוד על ידי ההיסטוריון תום שגב, בן-גוריון עודד באופן פעיל את זיוף ההיסטוריה.
חזקני חשף כי בשנות ה-60 הקים בן-גוריון ועדה סודית שהופקדה על יצירת "התפתחות של הגרסה הישראלית" של הנכבה. הוא למעשה שכר חוקרים כדי לכתוב מחדש את אירועי 1948 כדי למחוק את הטיהור האתני ולבדות נרטיב של "בריחה מרצון" או "הגירה ערבית."
פאלק, בכתיבתו ב-2017, נהג על פי דוקטרינת בן-גוריון זו. הוא היה מדען שפעל תחת הכלל הבלתי כתוב של האקדמיה: החץ הוא הציונות. המטרה היא כל נתון שתצטרך לייצר כדי להגן עליה.
6. המניע: המלכודת "הפרוגרסיבית"
מדוע שמדען מבריק ישקר לגבי ההיסטוריה ויעלים נתונים? המניע של פאלק היה נאצל, אך השיטה שלו הייתה קטלנית. הוא היה ציוני "ליברלי". מטרתו, כפי שצוינה במפורש בספר, הייתה למצוא "את היסודות לבניית חברה פלורליסטית המקיפה... את כל אזרחיה."
הוא רצה את "המדינה היהודית", שבה לביולוגיה אין חשיבות.
תמונה משפחתית של משפחת אל-דג'אני בביתם בשכונת אל-בקעה ממש לפני הנכבה, ירושלים. זמן קצר לאחר צילום התמונה, הבית נבזז.
-
כדי להשיג זאת, הוא היה צריך להשוות את מגרש המשחקים.
-
הוא טען שיהודים אינם גזע (רק תרבות).
-
הוא טען שהפלסטינים אינם ילידים (רק מהגרים).
-
התוצאה: אם אף אחד אינו יליד, אזי כולם יכולים להיות אזרחים שווי זכויות בדמוקרטיה ליברלית חדשה.
פסק הדין: פאלק בדה שקר כדי לשרת אמת ליברלית. הוא רצה לרפא את "המדינה היהודית" מהגזענות שלה. אך כפי שאומר הפתגם הערבי: "בא לכחול את עיניה... ועיוור אותה....ג'אא לילאכחלהא... פאעמאהא"
בסירובו לקבל את הנתונים שהראו כי הפלסטינים הם האחים (והאבות הקדמונים) של העברים, הוא עיוור את קוראיו למציאות האחת שיכלה באמת לסיים את הסכסוך. הוא נפל במלכודת של עצמו: הוא ירה את חץ "הפלורליזם", ואז זייף את הנתונים כדי לצייר סביבו את המטרה.
Menu
איור של חריטת מנורה המצויה על עמוד בתוך המסגד הגדול של עזה
מדוע אנו ממשיכים להיתקל ביהודים שנבדקו ונמצאו 100% אשכנזים אך בעלי תווי פנים אסיאתיים טטריים-טורקיים ברורים?
Over 700 Oral History interviews (including 3,500+ hours of recording) can be viewed online.
Post Your Comment
*It should be NOTED that your email address won't be shared, and all communications between members will be routed via the website's mail server.