גם קסטנר הציל חיים: כיצד הצדקת הסכם העברה בדיעבד אינה דומה להגנתו של קסטנר על מה שאירע ברכבת הידועה לשמצה שלו, אך בקנה מידה גדול בהרבה? גם קסטנר הציל חיים!ההיסטוריה נכתבת תכופות על ידי המנצחים, אך פנקסי החשבונות הפיננסיים נכתבים על ידי השורדים. כאשר משווים את ההיסטוריה הרשמית של הצלת "רכבת קסטנר" עם הביקורת החשבונאית הפורנזית של הנכסים המעורבים, המספרים לא רק שאינם מסתכמים --הם חושפים עסקה כה צינית שהיא מעצבת מחדש את הבנתנו את התקופה שלאחר השואה.
סיפורו של רז'ו קסטנר ואלוף-משנה באס-אס (אוברשטורמבאנפיהרר) קורט בכר ממוסגר באופן מסורתי כדילמה מוסרית נואשת: מנהיג יהודי המנהל משא ומתן עם השטן כדי להציל חיים (אותו אליבי ששימש להצדקת החתימה על הסכם העברה עם היטלר ב-1933). אך בחינה מקרוב של תצהירים, רשימות מלאי ואי-התאמות ארכיוניות מציעה נרטיב שונה וכהה בהרבה. נראה כי מדובר בסיפור שאינו של הצלה, אלא של אינדולגנציה (מכירת כתבי מחילת חטאים) --מערכת שבה הסוכנות היהודית מכרה "מטהר מוניטין" לפושעי מלחמה נאצים בתמורה לחלק מהשלל הגנוב שלהם.
גם קסטנר הציל חיים: כיצד הצדקת הסכם העברה בדיעבד אינה דומה להגנתו של קסטנר על מה שאירע ברכבת הידועה לשמצה שלו, אך בקנה מידה גדול בהרבה? גם קסטנר הציל חיים!עסקה זו, המריחה משחיתות מא' ועד ת', לא הייתה אנומליה. היא הייתה ככל הנראה תוכנית הפיילוט עבור הסכם השילומים המסיבי של 1952, כשהיא קובעת תקדים שבו "המדינה היהודית" תיעדפה השבת נכסים על פני צדק, כשהיא מאפשרת את ה"דנאציפיקציה" של מבצעי הפשעים ששילמו את חובם.
כדי להבין את גודלה של בגידה זו, עלינו להבין תחילה מי היה קורט בכר. הוא לא היה בירוקרט מדרג נמוך; הוא היה ראש המחלקה הכלכלית של מפקדת האס-אס בהונגריה ומאוחר יותר מונה לקומיסר מיוחד לכל מחנות הריכוז. תפקידו היה כפשוטו לעשות מוניטיזציה מהשואה --להפיק ערך מרבי מקורבנות יהודים לפני השמדתם. זמן קצר לפני הנכבה, הסוכנות היהודית שלחה נציג, את רז'ו קסטנר, למשפטי נירנברג ב-1947 כדי להציל אדם כזה מחבל התלייה, דבר המהווה את השערורייה המרכזית בסיפור זה, ראו המיליון השביעי מאת תום שגב, עמ' 270-271, ווויקיפדיה.
אי-ההתאמות: עסקה שאינה מסתכמת
גם קסטנר הציל חיים: כיצד הצדקת הסכם העברה בדיעבד אינה דומה להגנתו של קסטנר על מה שאירע ברכבת הידועה לשמצה שלו, אך בקנה מידה גדול בהרבה? גם קסטנר הציל חיים!הסיפור הרשמי הוא שקסטנר העיד לטובת קורט בכר בנירנברג מכיוון שבכר "הציל יהודים" והשיב נכסים יהודיים שדודים. עם זאת, הראיות הפיזיות מספרות סיפור של גניבה אדירה וטיוח.
1. המיליונים החסרים: 97% מהאוצר נעלמו
הביקורת החשבונאית הפורנזית חושפת פער מסיבי בין מה ששילמו הנוסעים לבין מה שבכר "החזיר".
-
הערך האמיתי (8.6 מיליון): על פי רישומי הקהילה היהודית עצמה, הכופר שנאסף עבור "רכבת קסטנר" לבדה הוערך ב-8,600,000 פרנקים שווייצריים (מעל $2,000,000 דולר בערכי 1945), ראו רכבת הזהב (The Gold Train) מאת רונלד צווייג (Ronald Zweig), עמ' 230. למעשה, קסטנר העריך כי הערך היה גבוה בהרבה --עד 15 מיליון פרנקים שווייצריים, ראו רכבת הזהב (The Gold Train) מאת רונלד צווייג, עמ' 227.
-
שקר התצהיר (2 מיליון): בתצהירו מ-1948, בכר נשבע שהוא מסר נכסים בשווי "כ-2 מיליון פרנקים שווייצריים." הוא מחק למעשה 6.6 מיליון פרנקים של חבות פשוט על ידי הצהרת חסר של ערך מה שגנב.
-
המציאות ($55,000): כשהסוכנות היהודית מכרה לבסוף את תכולת ששת המזוודות של בכר ב-1947, הם פדו $55,000 בלבד.
-
הפער: בכר הבטיח חלק זעיר (2 מיליון), אך הסוכנות קיבלה גרושים. ההפרש בין ה-$2,000,000 שנאספו מהקורבנות לבין ה-$55,000 שהושבו הוא מחיר האינדולגנציה (כתב מחילת החטאים). מזל טוב!
פרצה קריטית בתצהירו מ-1948 של קורט בכר חושפת את התחבולה המשפטית ששימשה להלבנת הנכסים הגנובים. בסעיף 7, בכר נשבע כי הכספים מיועדים לשמש "למטרות הומניטריות כפי שיונחה על ידי ד"ר קסטנר."
3. שקר "המטבע חסר הערך"
יהודים הונגרים הוצעדו ברחוב ושלני בלב הרובע היהודי של בודפשט בדרכם לגירוש לאושוויץ.אפולוגטים (סנגורים) טענו כי אי-ההתאמה נבעה מאינפלציה--שהמזוודות הכילו פנגה הונגרי שהפך לחסר ערך. זוהי עלבון היסטורי.
-
הנוסעים העשירים ברכבת קסטנר שילמו ביהלומים, מטולי זהב (מטילי זהב), מטבעות זהב נפוליאון, ופלטינה. פליטים אינם אוגרים מטבע נייר קורס; הם אוגרים נכסים מוחשיים. החשוב מכל, הנאצים והיהודים ההונגרים העריכו את הנכסים השדודים בפרנקים שווייצריים!
-
בכר, מומחה כלכלי באס-אס, מעולם לא היה מקבל או אוגר זבל נייר.
-
המסקנה הלוגית היחידה היא שכסף הנייר שנמצא במזוודות היה חומר מילוי--תפאורה ששימשה למתן נפח למזוודות בעוד הנכסים האמיתיים הופשטו/נלקחו.
4. החור השחור בלוח הזמנים
מדוע היו מרבית הקאפואים פעילים ציונים? לחצו על התמונה לפרטים.העברת "נכסים" אלה לא התרחשה תחת פיקוח אמריקאי. בכר מסר את המזוודות למשה שווייגר (סגנו של קסטנר) ב-4 במאי 1945, בבית ציד בוייסנבאך. שני הגברים בילו שבוע שלם יחד לפני שחיל הנגד-מודיעין האמריקאי (CIC) הגיע ב-12 במאי.
המיליארדר "הנאצי הטוב"
אם העסקה הייתה "הומניטרית," מדוע הנאצי סיים כעשיר והקורבנות כעניים?
קורט בכר לא רק שרד את המלחמה; הוא שגשג. בעוד עמיתו דיטר ויסליצני נתלה, בכר חזר לברמן והפך לאחד האנשים העשירים ביותר בגרמניה המערבית.
ההאשמה: שמואל תמיר ו"החלוקה"
גבורה מזויפת: אבא, מה עשית במהלך השואה כשהיית בפלשתינה/ארץ ישראל?במהלך משפט הדיבה המפורסם ב-1954 בירושלים, סנגור ההגנה שמואל תמיר (שייצג את מלכיאל גרינוואלד) חשף את ההשלכה האפלה ביותר של הפרשה: שהאוצר לא "אבד," אלא חולק, ראו המיליון השביעי מאת תום שגב, עמ' 270-271.
תמיר טען כי מערכת היחסים בין קסטנר (שייצג את הסוכנות היהודית) לבין בכר לא הסתיימה עם המלחמה--היא התפתחה לשותפות עסקית.
-
התיאוריה: תמיר רמז כי בכר שמר את הרוב המכריע של העושר השדוד (המיליונים החסרים) כדי לבנות מחדש את חייו בגרמניה. בתמורה, הוא מסר חלק "הסדר/הסכמה" לסוכנות היהודית (ה-$55,000 ואולי כספים בלתי רשומים אחרים).
-
עסקת החליפין (Quid Pro Quo): הסוכנות היהודית קיבלה תשלום חלקי זה כ"רווח נקי" ובתמורה, סיפקה את התצהיר שהציל את בכר מתלייה.
-
השתיקה: הדבר מסביר מדוע הסוכנות היהודית לא תבעה את בכר על המיליונים החסרים. אינך תובע את השותף שלך בעסקה סודית; אתה מקבל את החלוקה ושומר על שתיקה.
ההשמטה: הלבנת תפקידה של הסוכנות היהודית
אנשי אס-אס ומשטרה לוקחים את הגברים היהודים שעצרו בבאדן, באדן. 10 בנובמבר 1938כיצד ההיסטוריה פספסה זאת? מכיוון שההיסטוריונים המגינים על הנרטיב הציוני השמיטו את הראייה החותכת (Smoking Gun).
יהודה באואר, היסטוריון השואה הבכיר ביותר בישראל, כתב בספרו המוסמך יהודים למכירה?, ומודה כי קסטנר העיד לטובת בכר אך ממסגר זאת כטעות אישית של אדם "שאפתן". הוא משמיט בנוחות את הקישור המוסדי.
JTA, 3 בספטמבר 1933, מצטט את נחום סוקולוב: "ההיטלריזם מאפשר לנו להמיר את כל היהודים לציונות."תום שגב, בהמיליון השביעי, שפורסם שלוש שנים מוקדם יותר, מספק את החלק החסר. הוא ציטט את תצהירו של קסטנר באופן ישיר:
"אני מוסר הצהרה זו לא רק בשמי אלא גם בשם הסוכנות היהודית והקונגרס היהודי העולמי", ראו עמ' 270.
משפט יחיד זה הורס את תיאוריית "הזאב הבודד". קסטנר לא פעל על פי דחף אישי; הוא נשלח על ידי הסוכנות היהודית (בייחוד המחלקה המדינית בראשה עמד משה שרת) לנירנברג. משימתו הייתה להבטיח את הנכסים. אילו בכר נתלה, מיקום השלל היה מת איתו.
בוז לציבור
דוד בן-גוריון חזה כי חוקי הגזע של נירנברג של הנאצים יהפכו למנוף שבסופו של דבר יקים את "המדינה היהודית", אך כיצד? לחץ על התמונה לפרטיםהציבור היהודי היה נזעם. ניצולים והקהילה הרחבה יותר ראו בהגנה על קצין אס-אס בגידה במתים. ועם זאת, הסוכנות היהודית המשיכה מכל מקום. העובדה שההנהגה שלחה את קסטנר להציל אדם כמו בכר --תוך התעלמות מזעקות ציבור הבוחרים שלהם-- מראה בוז לציבור היהודי המהדהד עד עצם היום הזה. הם העריכו את "העסקה" על פני כבודם של הניצולים.
תדרוך/אימון העד
הרצל מת כשהוא חושב שישראל הייתה מוקמת באוגנדה, ולא בפלשתינה/ארץ ישראלטקסטו של באואר עצמו חושף היסח הדעת את עומק הקנוניה. כשהוא מתאר חקירה ב-1947, באואר כותב כי בכר "לא יכול היה לזכור" שהציל יהודים. קסטנר אז "פחות או יותר הכריח אותו 'לזכור'" את מעשיו ההומניטריים.
הראיות החסרות
הטיוח התרחב אל תוך מערכת המשפט הגרמנית. בשנות ה-60, עיתונאים שווייצרים ניסו למצוא את "פקודת הימלר 17," מסמך המוכיח את מעורבותו העמוקה של בכר ביחידות הרצח ההמוני. המסמך נעלם באופן מסתורי מתיקי התובע של גרמניה המערבית. אפילו עשורים מאוחר יותר, בכר עדיין זכה להגנה--ככל הנראה מכיוון שחשיפתו הייתה חושפת את העסקאות שנעשו על ידי מדינת ישראל, ראו יהודים למכירה?, עמ' 210-211.
מערכת האינדולגנציה: דפוס של "נאצים שימושיים"
מדוע לדעתכם ארגונים ציוניים מקדמים באופן פעיל מדבקות "I Love Hamas"? כמה תוכניות דומות נעשו, ואנו בורים לגבי מי עמד מאחוריהן?קסטנר לא הציל רק את בכר. הוא העיד גם לטובת גנרל ה-SS הנס יוטנר.
דפוס עולה: האינדולגנציה (מכירת כתבי מחילה).
הסוכנות היהודית הבינה שנאצי מת אינו משלם דבר. נאצי "מטוהר", אסיר תודה על חייו, משלם עמלה. עבור אלה החושבים שאנו מגזימים, אנא שקלו עובדה קטנה זו: בשלהי שנות ה-50, לממשלת גרמניה המערבית היו יותר נאצים לשעבר מאשר במהלך מלחמת העולם השנייה! גרמניה הנאצית לא מתה במאי 1945; היא פשוט מותגה מחדש כדי לסייע למערב במלחמה הקרה! הנה סרט תיעודי מעולה בנושא מעט-מדובר זה; תסמכו עלינו. זה יהיה שווה את זמנכם.
ממזוודות לצוללות: העסקה ברמת המאקרו
האם הבריטים היו כל כך טיפשים עד כדי להבטיח עצמאות מלאה לפלסטינים ב-1939 (שאשר, כמובן, "לא היו קיימים") בעוד ההודים חלמו על דבר כזה במשך 400 שנה?פרשת בכר לא הייתה אירוע מבודד; היא הייתה הוכחת ההיתכנות עבור הסכם השילומים מ-1952.
בתחילת שנות ה-50, ישראל הייתה חדלת פירעון. בן-גוריון היה זקוק למכשור וציוד גרמני כדי לבנות את המדינה. כדי להשיגו, הוא היה חייב לטהר ולשקם את גרמניה המערבית.
-
הסקרים: בן-גוריון ציטט בגלוי נתוני סקרים המראים כי 60% מהגרמנים המערביים עדיין האשימו את היהודים באסונותיהם. הוא ידע ש"גרמניה החדשה" היא מיתוס, אך המשיך מכל מקום, ראו ישראל: היסטוריה, עמ' 147.
-
השותף: ישראל ניהלה משא ומתן על השילומים עם הנס גלובקה, ראש מטהו של אדנאואר --האיש שכתב את הפירוש המשפטי לחוקי הגזע של נירנברג.
-
העסקה: בדיוק כפי שקסטנר מכר אינדולגנציה (מכירת כתב מחילה) לבכר תמורת $55,000, ישראל מכרה אינדולגנציה לגרמניה המערבית תמורת 3.45 מיליארד מרק גרמני, שהיה שווה ערך ל-$845 מיליון דולר. כדי להכניס דברים לפרוספקטיבה, סכום מסיבי זה היווה עד 60% ממה שהוקצה עבור גרמניה המערבית מתוכנית מרשל, שהייתה $1.4 מיליארד. במילים אחרות, הקונגרס של ארה"ב חילץ את ישראל על ידי אישור ישיר שלו!
כעת, הרשו למספרים אלה לשקוע לדקה והרהרו בכיצד הזרקת נזילות מסיבית כזו הוזרמה לאומה של פחות ממיליון, בעוד לגרמניה היו מעל 50 מיליון! האם אינכם אוהבים קפיטליזם כשהוא עובד ככה?
גבורה מזויפת: מדוע הנפו יהודים ציונים את דגל הנאצים על אוניותיהם בשנות ה-30?בקיצור, הגרמנים חילצו את הציונות לפחות פעמיים. פעם אחת ב-1933, כאשר אדולף היטלר חילץ את הסוכנות היהודית (כשהייתה כמעט פשטת רגל עקב השפל הגדול) על ידי חתימת הסכם העברה בין גרמניה הנאצית לסוכנות היהודית, והפעם השנייה, הסכם העברה גרסה 2.0, הייתה עשרים שנה מאוחר יותר, בתחילת שנות ה-50, כאשר ישראל עמדה בפני משבר נזילות חמור! במהלך השפל הגדול, יהדות אמריקה חתכה את המימון לציונים, וזה הביא לכך ש-3/4 מתקציב הסוכנות היהודית היה בגירעון, ראו הסכם העברה / The Transfer Agreement, עמ' 90. אם אכפת לכם, התייחסנו לנושא זה לעומק בחלק אחר.
הגרסה הציונית של לבנסראום (מרחב מחיה): מפת ארץ ישראל השלמה/הגדולהבהקשר זה, ראוי להרהר במה שסיכם יו"ר הכנסת לשעבר (אברהם בורג) בנושא זה:
"מסתבר שלפני שהנאצים החלו שטוחים את יהודי אירופה, הם אפשרו לנו לבנות את היסודות של מדינתנו העתידית", ישראל. לאחר שהראש היהודי נכרת, ואיברינו נקטעו בסבל נורא. יסוד זה ממש קלט את שאריות הפליטה הכבושות והכמושות של יהדות אירופה. לאחר שישראל נולדה ב-1948, הסכם השילומים והפיצויים הגרמניים של 1952 סייע למדינה לחדש ולשקם את עצמה. ישראל קלטה מהגרים חדשים ושילמה את פליטי המלחמה, בפועל, כשהיא מקומה אומה ישראלית חדשה השונה במהותה מסך פליטי היהודים הנרפים. (אברהם בורג, עמ' 73-4)
יש לציין כי עסקת השילומים הגרמנית מ-1952 הייתה רק התשלום הראשון. התשלום השני והסופי הגיע לאחר הפלישה ללבנון ב-1982, כאשר הכלכלה הישראלית עמדה בפני רמת אינפלציה גבוהה עקב מלחמת 1982.
דוד בן-גוריון חזה כי חוקי הגזע של נירנברג של הנאצים יהפכו למנוף שבסופו של דבר יקים את "המדינה היהודית", אך כיצד? לחץ על התמונה לפרטים
אילו מישהו היה אומר לכם שדוד בן-גוריון חזה עשרים שנה קודם לכן כיצד הכאב והסבל היהודי יהפכו למנוף שייצר את "המדינה היהודית", כמובן, הייתם קוראים לו/לה שקרן/ית ואנטישמי/ת? ובכן, החזיקו היטב במושבכם. זה בדיוק כיצד האב המייסד של "המדינה היהודית", בן-גוריון, טבע זאת. למעשה, הוא חזר על כך תכופות במהלך שיא האסון.
מבצע ידיד עסקי (Operation Business Friend): הקשר הגרעיני
מערכת היחסים הלכה עמוק יותר ממזומן. דיווחים מצביעים על הסכם סודי מ-1960 בשם הקוד "Aktion Geschäftsfreund" (מבצע ידיד עסקי), שבו גרמניה המערבית העבירה בסתר 500 מיליון מרק גרמני לישראל. כביכול עבור פיתוח הנגב, כספים אלה חשודים בהרחבה כמי שפיננסו את הכור הגרעיני בדימונה.
זה התפתח לאספקה המודרנית של צוללות מסדרת דולפין --כלי שיט בעלי יכולת נשיאת ראשים קרביים גרעיניים-- שגרמניה ממשיכה לסבסד בכבדות. ה"אינדולגנציה (כתב מחילת החטאים)" לא רק קנתה את השיקום והטיהור הגרמני; היא קנתה את החומרה/הציוד הצבאי לביטחונה והישרדותה האולטימטיבית של ישראל.
ישראל הפסיקה למעשה לצוד נאצים בגרמניה במהלך שנות ה-50. השתיקה הייתה חלק מהחוזה. "רכבת קסטנר" הייתה רק המשלוח הראשון במערכת יחסים מסחרית שבה דם יהודי הומק למוצרים גרמניים, כשהיא מלבינה ומטהרת את המצפון של אומה בזמן שיא.
ה-$55,000 ששילם בכר לא היו השבה/פיצוי. זה היה שוחד. והסוכנות היהודית לקחה אותו, כשהיא מסמנת את הרגע
קישורים קשורים
Menu
גבורה מזויפת: הבריגדה היהודית, איטליה אפריל - 1945: הגיבור המתחזה, ראו אותי מפציץ נאצים. אנו תהים: האם צולמו תמונות סלפי דומות במטחנת הבשר של אל-עלמיין?
גבורה מזויפת: מדוע שניים מראשי הממשלה העתידיים של ישראל, מנחם בגין ויצחק שמיר, הפציצו/חיבלו במאמצי המלחמה של מלחמת העולם השנייה בעוד שמשפחותיהם הומתו בגז בפולין?
תגובתו של דוד בן-גוריון לקינדר-טרנספורט הבריטי חודש לאחר ליל הבדולח: ניו יורק טיימס, 12 ביולי 1987, מצטט את הביוגרפים הרשמיים של בן-גוריון כשהם מראים כמה ש"היה אכפת לו" מיהודי אירופה שהצילו את עצמם על ידי הגירה למדינות שאינן פלשתינה/ארץ ישראל!
האונייה פאטריה טובעת בנמל חיפה, 25 בנובמבר 1940
האם הבריטים היו כל כך טיפשים עד כדי להבטיח עצמאות מלאה לפלסטינים ב-1939 (שאשר, כמובן, "לא היו קיימים") בעוד ההודים חלמו על דבר כזה במשך 400 שנה?
ניו יורק טיימס מגזין, 18 באפריל 1982: מנהיגים ציונים הודו כי לא היה מספיק רוחב פס להילחם בספר הלבן של 1939 ובהיטלר. לפיכך, הלחימה בנאצים הושארה לגויים כדי שיוכלו להתמקד בהכנעת הספר הלבן.
Over 700 Oral History interviews (including 3,500+ hours of recording) can be viewed online.
Post Your Comment
*It should be NOTED that your email address won't be shared, and all communications between members will be routed via the website's mail server.