מדוע הגישה בריטניה כתב אישום נגד שניים מראשי הממשלה העתידיים של ישראל באשמת טרור? הבריטים ה"רעים" הללו ודאי היו אנטישמים "שונאי יהודים"!מקורות
קישורים קשורים
ציטוטים מפורסמים
"עניין זה אינו סוגיה בין העם היהודי לתושבים הערבים של פלשתינה/ארץ ישראל, אלא בין העם היהודי לבין העם הערבי. האחרון, המונה 35 מיליון איש, מחזיק ב[שטח השווה ל]מחצית אירופה, בעוד העם היהודי, המונה עשרה מיליון ומשוטט בכדור הארץ, אין לו אבן. . . . האם העם הערבי יעמוד מנגד? האם יתנגד? [האם יתעקש] כי . . . הם. . . יחזיקו בזה [בהכל] לנצח נצחים, בעוד מי שאין לו דבר לא יחזיק לעולם בדבר." (קורבנות צדיקים, עמ' 79)
מה שתמוה הוא שטיעון זה מתאים הרבה יותר לארצות הברית מאשר לפלשתינה/ארץ ישראל. יהודי אירופה יכלו לבחור גם בניו יורק, שבה יהודים אמריקאים היו משפיעים בבניית העיר החשובה ביותר בכדור הארץ. מדוע שיהודים יהיו חסרי בית בעוד הנוצרים האמריקאים מחזיקים באזורים בלתי מיושבים עצומים בארה"ב? ראוי לציין גם כי בפלשתינה/ארץ ישראל בתחילת המאה ה-20 צפיפות האוכלוסין הייתה כפולה מכזו של ארצות הברית.
לא זו בלבד שזהו טיעון מוטעה, אלא שאם ייושם ברחבי העולם, הוא יצור כאוס, במיוחד כאשר משתמשים בדת כדי לחתוך מדינות לפי קווים דתיים, לחצו כאן לקריאה נוספת על טיעון זה.
לעיתים מזומנות, זאב ז'בוטינסקי גילה אמפתיה להקשר של העם הפלסטיני לארצו. הוא הצהיר ב-1923:
"הם מביטים על פלשתינה/ארץ ישראל באותה אהבה אינסטינקטיבית וחיבה אמיתית שבה הביטו האצטקים על מקסיקו או כל סיאו על הערבה שלו. פלשתינה/ארץ ישראל תישאר עבור הפלסטינים לא ארץ גבול, אלא מולדתם, המרכז והבסיס של קיומם הלאומי משלהם." (קורבנות צדיקים, עמ' 36)
באופן דומה, הוא כתב גם ב-1923:
"הערבים אהבו את ארצם בדיוק כפי שהיהודים אהבו אותה. באופן אינסטינקטיבי, הם הטיבו להבין את השאיפות הציוניות, והחלטתם להתנגד להן הייתה טבעית בלבד ..... לא הייתה אי-הבנה בין יהודי לערבי, אלא סכסוך טבעי. .... שום הסכם לא היה אפשרי עם הערבי הפלסטיני; הם יקבלו את הציונות רק כאשר ימצאו את עצמם מול 'קיר ברזל,' כשיבינו שאין להם ברירה אלא לקבל התיישבות יהודית." (אמריקה והקמת ישראל, עמ' 90)
השרה א': ספינה באורך 190 רגל ו-750 טון ששימשה כספינת אימונים של בית הספר הימי בביתאר באיטליה הפשיסטיתציטוטים אלה צריכים להוכיח לישראלי או הציוני הממוצע שז'בוטינסקי ראה בציונות אכזרית ואולי גם רעה הכרחית מכיוון שהזדהה יותר עם המצוקה והעוול שפקדו את יהודי אירופה. בדומה לכך, דוד בן-גוריון הצהיר יותר מפעם אחת על נכונותו " לסעוד עם השטן" (שבתי טבת, עמ' xiii, הקדמה) כדי להגדיל את העלייה היהודית לפלשתינה/ארץ ישראל, במיוחד כשהחרב הייתה תלויה מעל יהודי אירופה לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933.
אדולף אייכמן ופמליתו הטביעו מדליון זהב מיוחד לכבוד יחסיהם של הנאצים עם הציונים! יש לכם רעיונות כלשהם מדוע ביקר בפלשתינה/ארץ ישראל ב-1937?מפת הדרכים למדיניות מנהיגי ישראל כלפי העם הפלסטיני צוינה בבירור על ידי זאב ז'בוטינסקי במאמר שפורסם בעיתון 'הארץ' ב-1923:
".... התיישבות יכולה אפוא להתפתח רק תחת חסותו של כוח שאינו תלוי באוכלוסייה המקומית, מאחורי קיר ברזל שאותו היא לא תהיה מסוגלת לפרוץ. .... הסכם מרצון פשוט אינו אפשרי. כל עוד לערבים יש ניצוץ של תקווה שהם יצליחו להיפטר מאיתנו, שום דבר בעולם לא יוכל לגרום להם לוותר על תקווה זו, בדיוק מכיוון שאינם אשפה אלא עם חי. ועם חי יהיה מוכן לוותר בסוגיות גורליות כאלה רק כאשר ינטשו כל תקווה להיפטר מהמתיישבים הזרים. רק אז קבוצות קיצוניות עם סיסמתן 'לא, לעולם לא' יאבדו את השפעתן, ורק אז תועבר השפעתן לקבוצות מתונות יותר. ורק אז יציעו המתונים הצעות לפשרה. רק אז הם יתחילו להתמקח איתנו על עניינים מעשיים, כגון ערבויות נגד דחיקתם החוצה, ושוויוניות של זכויות אזרחיות ולאומיות." (קיר הברזל, עמ' 14)
זאב ז'בוטינסקי דגל בקולוניזציה של פלשתינה/ארץ ישראל תחת חסות נשק ללא קשר להתנגדויות העם הפלסטיני. הוא הצהיר ב-1925:
"קולוניזציה ציונית, אפילו המוגבלת ביותר, חייבת להסתיים או להתבצע בהתריסנות כנגד רצונה של האוכלוסייה הילידית [הפלסטינית]. קולוניזציה זו יכולה, לפיכך, להימשך ולהתפתח תחת חסותו של כוח עצמאי מהאוכלוסייה המקומית --קיר ברזל שהאוכלוסייה הילידית [הפלסטינית] אינה יכולה לפרוץ דרכו. זוהי, בסיכום, מדיניותנו כלפי הערבים. לנסח זאת בכל דרך אחרת פירושו צביעות." (גירוש הפלסטינים, עמ' 28)
פלסטינים עברו טיהור אתני מעיראק אל-מנשייה במרץ 1949הוא הצהיר גם כי ציונים האמינו ב"קיר ברזל" כדלקמן:
"במובן זה, אין שום הבדל משמעותי בין המיליטריסטים שלנו לבין הצמחונים שלנו. אחד מעדיף קיר ברזל של כידונים יהודיים, השני מציע קיר ברזל של כידונים בריטיים, השלישי מציע הסכם עם בגדאד, ונראה שמסתפק בכידוניה של בגדאד--טעם מוזר ומעט מסוכן--אבל כולנו מריעים, יומם ולילה, לקיר הברזל." (גירוש הפלסטינים, עמ' 28)
ז'בוטינסקי חזר על דוקטרינת קיר הברזל שלו שוב ושוב. הוא כתב במסה, שכתורתה "חוק הברזל", כשהוא מסביר כיצד יש לבצע קולוניזציה ציונית של פלשתינה/ארץ ישראל. הוא כתב:
"אם ברצונך לקולוניזציה של ארץ שבה כבר חיים אנשים, עליך לספק חיל מצב לארץ, או למצוא נדבן שיחזיק את חיל המצב מטעמך. ... הציונות היא הרפתקה קולוניאלית ולפיכך, היא עומדת או נופלת בשאלת הכוחות החמושים." (גירוש הפלסטינים, עמ' 45)
גבורה מזויפת: מדוע שניים מראשי הממשלה העתידיים של ישראל, מנחם בגין ויצחק שמיר, הפציצו את מאמצי המלחמה במלחמת העולם השנייה בעוד משפחותיהם הומתו בגז בפולין?ז'בוטינסקי היה אחד הציונים הבודדים שהכירו בסכסוך בין הלאומיות היהודית לפלסטינית בשלב מוקדם. ואולם, הוא דגל בדוקטרינת קיר הברזל במקום לדגול בדיאלוג לפתרון סכסוך פוטנציאלי זה. הוא הצהיר ב-1926:
"הטרגדיה טמונה בעובדה שיש כאן התנגשות בין שתי אמיתות ..... אך הצדק שלנו גדול יותר. הערבי נחשל מבחינה תרבותית, אך הפטריוטיזם האינסטינקטיבי שלו טהור ואציל בדיוק כמו שלנו; לא ניתן לקנות אותו, ניתן רק לרסן אותו ... כוח עליון (force majeure)." (קורבנות צדיקים, עמ' 108)
למרות ציטוט זה (וציטוטים ציוניים רבים אחרים כיוצא בו), ישראלים וציונים טוענים בתוקף כי לפלסטינים אין זכות להגדרה עצמית מכיוון שלא היו אומה או עם, לחצו כאן לקריאת תגובתנו לטיעון זה.
זאב ז'בוטינסקי הכריז כי יישוב/התיישבות ב"ארץ" הוא ה"חוק" היחיד. הוא הכריז:
"אין צדק, אין חוק, ואין אלוהים בשמיים, רק חוק יחיד שמכריע ומבטל את הכל---- התיישבות [יהודית] [של הארץ]." (קורבנות צדיקים, עמ' 108)
לפי זאב ז'בוטינסקי, ליהודי אירופה מעט מאוד במשותף עם ה"מזרח". הוא הצהיר:
"לנו היהודים אין שום דבר במשותף עם מה שנקרא 'מזרח,' תודה לאל. במידה שלהמונינו הבלתי משכילים יש מסורות וחוקים רוחניים עתיקים הקוראים למזרח, יש לגמול אותם מהם, וזה למעשה מה שאנו עושים בכל בית ספר מהוגן, מה שהחיים עצמם עושים בהצלחה רבה. אנו הולכים בפלשתינה/ארץ ישראל, ראשית למען נוחותנו הלאומית, [שנית] כדי לטאטא ביסודיות את כל עקבות 'הנשמה המזרחית.' באשר לערבים [הפלסטינים] בפלשתינה/ארץ ישראל, מה שהם עושים זה עניינם; אך אם נוכל לעשות להם טובה, זה לסייע להם לשחרר את עצמם מהמזרח.'" (ימי הכלניות, עמ' 151)
פלסטינים עברו טיהור אתני מ'עמואס ויאלו ב-7 ביוני 1967, על ידי כוחות יהודים ציונים בהוראות ישירות מיצחק רביןרעיון הרוב היהודי בפלשתינה/ארץ ישראל היה עמוד תווך חיוני להגשמת הציונות. נקודה זו חזרה על עצמה שוב ושוב על ידי כל הציונים, לא רק ז'בוטינסקי. לדוגמה, זאב ז'בוטינסקי הציג את שבועת ביתָ"ר כדלקמן ב-1934:
"אני מקדיש את חיי לתחיית המדינה היהודית, עם רוב יהודי, משני עברי הירדן." (ישראל: היסטוריה, עמ' 76)
בדומה לכך, הוא הצהיר:
"במשך זמן רב, יהודים רבים, כולל ציונים, לא היו מוכנים להבין את האמת הפשוטה. הם טענו שיצירת עמדות/עמדות מפתח חשובות בפלשתינה/ארץ ישראל (התיישבויות, ערים, בתי ספר וכו') מספיקה. לדעתם חיים לאומיים יכלו להתפתח בחופשיות אפילו אם רוב האוכלוסייה היה ערבי. זוהי טעות גדולה. ההיסטוריה מוכיחה כי שום עמדה לאומית, חזקה וחשובה ככל שתהיה, אינה יכולה להיות מוגנת כל עוד האומה שבנתה אותה אינה מהווה רוב. מיעוט יכול להגן על עמדתו התרבותית רק כל עוד הוא יכול לשלוט ברוב המקומי. במוקדם או במאוחר, כל מדינה בעולם תהפוך למדינה הלאומית של האומה השלטת שם. לפיכך אם אנו רוצים שארץ ישראל תהפוך ותישאר מדינה יהודית, עלינו קודם כל ליצור רוב יהודי." רעיון בית"ר מאת זאב ז'בוטינסקי
כמו כל הציונים, ז'בוטינסקי דגל לא רק ברוב יהודי בפלשתינה/ארץ ישראל אלא גם בשימוש בכוח כדי "לגרש" אותם מבתיהם, חוותיהם ועסקיהם. זאב ז'בוטינסקי הצהיר במכתב לאחד מעמיתיו הרוויזיוניסטים בארצות הברית מתאריך נובמבר 1939:
"אין ברירה: הערבים חייבים לפנות מקום ליהודי ארץ ישראל. אם היה אפשר להעביר את העמים הבלטיים, אפשר להעביר גם את הערבים הפלסטינים." (גירוש הפלסטינים, עמ' 29)
בדומה לכך, הוא חזה "מטאטא" של העם הפלסטיני אל מחוץ לבתיהם ב"ארץ ישראל". הוא הצהיר:
"לנו היהודים, תודה לאל, אין שום דבר במשותף עם המזרח. . . . את הנשמה האסלאמית חייבים לטאטא מחוץ לארץ ישראל. . . . [המוסלמים הם] אספסוף צורח הלבוש בסחבות ססגוניות ופראיות." (גירוש הפלסטינים, עמ' 29)
השימוש במונח "מטאטא" נועד לתאר את העם הפלסטיני כ"תת-אנושי", מונח המתאים לעיתים מזומנות לתאר זבובים. זה עצוב מאוד באיזו תדירות פוליטיקאים פונים לדה-הומניזציה של אויביהם כדי להוכיח נקודה פוליטית. מה שעוד יותר עצוב, שטקטיקה זו ננקטה על ידי ציונים רבים שהיו בעצמם קורבנות של טקטיקות דה-הומניזציה דומות. לחצו כאן אם ברצונכם לקרוא עוד ציטוטים ציוניים גזעניים.
ממש לפני שז'בוטינסקי נפטר ב-1940, הוא הצדיק "טרנספר" של העם הפלסטיני מבתיהם כדלקמן:
"העולם התרגל לרעיון של הגירות המוניות והתאהב בהן." מאוחר יותר הוסיף, "היטלר--- מתועב ככל שהוא בעינינו---נתן לרעיון זה שם טוב בעולם." (ימי הכלניות, עמ' 407)
באירוניה, יהודי בשיעור קומתו של ז'בוטינסקי השתמש באדולף היטלר כתקדים ל"טרנספר" של העם הפלסטיני מבתיהם. יש לציין כי פשע הגירוש בכפייה ("טרנספר") היה בין ההאשמות נגד אדולף אייכמן, מאדריכלי שואת הנאצים. השאלה שמבקשת להישאל היא:
האם זו אינה אנטישמיות אם שאינו יהודי (גויים) משתמש בהיטלר כדוגמה כדי להוכיח נקודה?
יש לציין כאשר "רוב יהודי" בפלשתינה/ארץ ישראל לא היה בר-השגה על בסיס עלייה יהודית וריבוי טבעי של האוכלוסייה, דגלו הציונים בשימוש בכוח כדי לגרש ולנשל את העם הפלסטיני באופן אתני. לחצו כאן אם ברצונכם ללמוד עוד על הנושא.










Post Your Comment
*It should be NOTED that your email address won't be shared, and all communications between members will be routed via the website's mail server.